זאבי סימון מסרב לבחור יין אהוב "זה כמו שתשאלי אותי איזה מהילדים שלי אני הכי אוהב"
זאבי סימון הוא איש של יין ושל אירוח. אולי בגלל זה לא הייתי צריכה להיות מופתעת כ"כ שהיקב הקטן אותו, ציפיתי בחטא הגאווה שלי לקדם בימי מלחמה סוערים – בכלל לא צריך קידום. המקום היה מלא מפה לפה, למרות הגשם ואולי בגללו. בשביעי לאוקטובר בכלל הוא עסק בבקבוק עם תושבים מאזור העוטף שהיו בסביבה. כל אותה מהדורה הוקדשה כמובן לקורבנות המלחמה הנוראה שאנו עדיין חיים אותה. ועדיין, שתי מילים שלא תשמעו פה הן "אסקפיזם" או "נקיפות-מצפון". לא בגלל שלא אכפת לבעלי היקב המפעילים אירוח למופת, אלא כי הם רואים בביקור ביקב חלק מהחיים בשגרת המלחמה ההזויה בה אנו חיים. כי יין ואוכל ומשפחה וחברים הם חלק מהחיים. אולי החלק שלמענו , בין השאר, שווה לחיות ולהילחם.
זאבי סימון החל את הרומן שלו עם עולם היינות והכרמים בכלל דרך תחביב אחר: רכיבה על אופניים. אחד מחבריו לקבוצה היה יינן שניסה באופן חובבני להפיק יינות בביתו. זאבי הצטרף ועד מהרה קיבל תאבון או יותר נכון צימאון והחל לייצר הוא בעצמו יין במרתף שבביתו. ב-2010 החל זאבי לייצר את הסדרה הראשונה שכללה 54 בקבוקי יין. ב-2011 המספר הכפיל את עצמו ל-150. שנה מאוחר יותר הבין זאבי שהוא עמוק בעסקי היין והחליט להתמקצע בתחום ביקב שורק. גיל שחם היינן המוכר שלימד בקורס פתח את ההזדמנות הראשונה להפצה ומכירה של היין באופן מקצועי ביריד יין שכלל יינות של תלמידי הקורס. כבר אז נרשמה הצלחה מרשימה ליקב הבוטיק האנין מטבעון. מנקודה זו כמות הבקבוקים החלה מכפילה עצמה מדי שנה. כיום מייצר היקב בין 9000 ל-10000 בקבוקים בשנה.
בהתחלה בלטו בשטח היינות האדומים ורק בשנים האחרונות לפי דרישת הקהל גם מיוצר ביקב יין לבן שטעמו עדין כ"כ שאפילו בן זוגי, חובב היינות האדומים המוצהר, סיים את הטעימה שלו עד הטיפה האחרונה. שינוי נוסף לאורך השנים היה המעבר ממרתף היינות הצנוע למבנה חיצוני מורחב במסגרת שיפוץ כולל במתחם שנערך בשנת 2016. כיום היקב כולל חצר יפיפייה בה ניתן לערוך גם אירועים ומתחם מיוער המיועד לבאי היקב כי בסופו של יום, אכן אין שילוב נפלא כמו טיול רגלי קצר ביקב, חברה טובה וכוס יין. לאחר הקורס, גם סיגל לעצמו זאבי טעם אישי ביין ובענבים הנדרשים לייצור יין ברמה גבוהה. כיום יש ליקב הקצאות מיוחדות מכרמים כאשר זאבי עצמו הוא שמגיע , טועם את הענבים ומחליט על זמן הבציר, זמן התסיסה והביקבוק.
קצת על החוויה שלנו. ראשית חשוב לציין כי המקום יפיפייה וקסום ביום ערפילי וחורפי ואני רק יכולה לדמיין את היופי הרב של המקום בעת האביב והקיץ שבריזה קלה עוברת במרפסת הים תיכונית ובין שבילי החורשה הצמודה. הפעם בחרנו לוותר על השביל שהיה מלא בבוץ אך אין לי ספק שבביקור הבא נשלב הליכה רגלית קלילה עם כוס יין. כך או כך גם המתחם עצמו יפיפה וניכרת בו חיבתו של הבעלים לאירוח. השולחנות עשויים חביות עץ ופקקי שעם ומוזיקה נעימה נשמעת ברקע.
אך מהי אווירה ללא יין מצוין? היות וזו הפעם הראשונה שלנו ביקב, הגענו לטעימות יין עם גבינות. בין היינות שטעמנו שרדונה, קריניאן (שהיה הטוב ביותר לטעמנו וגם לקחנו שני בקבוקים הביתה), קרימזון , סירה ריזרב ופורט הדס. היינות התאפיינו בארומה עמוקה וגוונים יפים של מהגוני ובורדו (או קרימזון- שמות היין נגזרו מעיסוקה של זוגתו של זאבי כאמנית והם כשמות הצבעים השונים). לצד היין הוגשו גבינות מצוינות, ג'בטה עם מטבלים, ירקות טריים ואגוזים. כל התקרובות שהוגשו תוך הקפדה על איכות מצוינת היו נעימות גם לעין וגם הצטיינו בכמות מאד יפה והוגנת.
לסיכום, מדובר בשכיית חמדה אמיתית באמצע טבעון שקל מאד לפספס ואתם באמת לא רוצים לפספס את המקום הקסום הזה. בימי חמישי מתקיים לא פעם בר יין ובסופי שבוע המקום פתוח לאירוח בשעות הצהריים. לפרטים והזמנת מקומות:
https://www.simonwinery.com/
Loveyourlife 
כתיבת תגובה